צריבה על זכוכית או התזת חול הם אחד ,אותו דבר.למעשה משתמשים באלומיניום אוקסיד בכדי לצרוב את פני הזכוכית.
תהליך העבודה
לאחר הכנת סקיצה או קבלה של תמונה מהלקוח מניחים על הזכוכית הרצויה טפט שקוף דביק.נצייר את הסקיצה על הזכוכית המצופה,נעבור בסכין יפני על הקוים ונתחיל לחשוף את החלקים שצריך לצרוב. חלקים שאמורים להיות שקופים, לא נחשוף, לא נצרוב.חלקים שצריכים עומק,יחשפו ראשונים ויקבלו יותר זמן צריבה.כמובן הכל מתוכנן מראש.
כדי להשיג עומק או במילים אחרות לפסל בזכוכית,נשהה זמן רב יותר על אותה נקודה.בכל מקרה העבודה ידנית,דורשת ניסיון רב ומומחיות בכדי להשיג את האפקט הרצוי.ניתן לראות בבירור את הקוים החדים שהם העומק.במקרה זה אף צרבנו מ- 2 מידי הזכוכית, הן את הרקע והן את הסוס.התוצאה המתקבלת שונה מכל צד של הזכוכית.אפקט זה חשוב להשיג כאשר רואים את הזכוכית מ-2 הצדדים.כאשר הזכוכית נראית מצד אחד בלבד יש צד א' היפה יותר.אגב,כאשר צורבים כיתוב,הוא נראה בצד אחד בלבד קריא. בצד השני הכיתוב הפוך כמובן.
התמונה השניה ללא צבע עם עומק ללא חלקים שקופים , אך ברקע הצריבה עדינה יותר,נותנת אוירה ערפילית ומדגישה את הנושא.
בתמונה זו השתמשנו בהרבה צבע ללא עומק.חלק מסדרה של חלונות לבית כנסת.
והשאלה בכמה צבע להשתמש עם בכלל?עיניין של טעם,אופי המבנה ורצון הלקוח.גורם נוסף- אני ממליץ לתנאי חוץ וחשיפה לשמש [ בחלונות ] לא להשתמש בצבע בכלל.יש סיכוי שעם הזמן הצבע יתחיל לדהות.
רק צבע שעבר תנור נשאר לעד.זה קורה בויטראז' או בפיוזינג אבל לא בצריבה.
בתמונה זו, ניתן לראות את הנגיעות הקלות של העומק, הן בדג והן ברקע.
לאחר שגמרנו לצרוב נחסה שוב את הזכוכית כדי לצבוע עם אייר ברש[ לחץ אויר ]נדרשת מיומנות רבה וידע עם איזה צבע להתחיל ובמה לסיים.בעיקרון,נתחיל עם הצבע הכהה ביותר ונסיים עם הצבע הבהיר.תתי גוונים נקבל ע"י שליטה על כמות הצבע המותזת.חלקים שקופים לא נצבעים [ הצבע לא נתפס על זכוכית חלקה ] ולכן ישארו מוסתרים ע"י השקף כל הזמן.
רן גרין- אמן ויטראזים ועיצובים בזכוכית
www.vitran.co.il
